רפלקציה

 

שהתחלנו לדבר על "הבגרות" התקשתי למצוא נושא שהרגשתי שאני רוצה לבחור בו. עברתי דרך רעיונות שונים, עד שעלה בראשי הרעיון על אחים, ועוד לפני שהיה לי ברור לגמרי מה אעשה, הרגשתי חיבור מידי.
לאחר הטסט הראשון, שלא היה מוצלח במיוחד,טיפה התבאסתי, אבל הבנתי שזה חלק מהלמידה, ושלא אוכל להתפתח בתהליך, אם הכל יצליח או שאהיה מרוצה מהתוצאות מהתחלה.

לאחר הטסט השני אצל משפחת שפיר שממנו יצאתי בתחושה טובה, דווקא אז משהו בי נתקע. עצרתי את העבודה על הפרויקט לכמעט חודשיים ולא התקדמתי בצילומים. בהתחלה חשבתי שהנושא לא התאים לי או שאני לא מספיק ניהנית לעסוק בו, והחלטתי ללכת לכיוונים אחרים. החלפתי כמה נושאים והתנסיתי בהם אך אף אחד מהם בסופו של דבר לא סיפק אותי מספיק והחלטתי לחזור לנושא האחים רק עם חידוד ברעיון שלמעשה פתח לי את חסימה והבהיר לי עבור עצמי את הפרויקט. 
הפיצ' הראשוני שלי עסק באחים באופן כללי ואני הבנתי שמה שיעזור לי להתחבר לרעיון עוד יותר אפילו הוא חידוד איפיונן של הדמויות אותן אני רוצה לצלם. הבנתי שאחת הדמויות חייבת להיות נערה בגילי, רציתי לתעד מה היה יכול להיות לי בשלב זה של חיי. אחרי חידוד הפיצ' התחלתי לרצות לעבוד על הפרויקט וקבעתי הרבה ימי צילומים ונהנתי בהם מאוד.
הבנתי שככל שהנושא יהיה יותר קרוב לליבי ויותר משמעותי עבורי אני יותר יהנה וארצה להתעסק בו וכך קרה לי פה. נושא אחאות ואחים הוא נושא שאני מתעסקת בו הרבה ביום יום שלי בגלל שאין לי אחים. זה מעסיק אותי מה היה יכול להיות לי ואיך ״החסך״ או ״החוסר״ הזה משפיע עליי ועל אישיותי.
בכל הסטים נהנתי מאוד לתעד את הדינמיקות השונות בין האחים ושמחתי שהייתה לי את האופציה לקבל הצצה לסיטואציה קטנה מאוד בתוך החיים הגדולים של קשר בין אחים.

בכל סט צילום היו אתגרים אחרים, לפעמיים הדינמיקה הייתה מסובכת לתיעוד (בייחוד שהיו מעורבים אחים קטנים יותר) או שתנאי התאורה היו לא טובים וניסיתי לייצר את המיקום בו האור הכי טוב ופיציתי על החוסרים בעזרת פתיחת צמצם או העלאה מעט של ה- iso.
אני חושבת שאחת המסקנות הגדולות שלי הן קודם כל להיות קרובה לעצמי, לא ללכת על המובן מאליו אלה על מה שעושה אותי מרוצה או מסופקת. 
לימוד הסטילס משמעותי עבורי מאוד ואני רוצה לנצל כל פרויקט או ההזדמנות שניתנת לי במהלך שנותיי במגמה, ולכן חשוב לי להבא לא לדחות את הדברים לרגע האחרון אלה לתכנן מראש את הדברים מספיק טוב כדי שאוכל להנות יותר מהתהליך ולא לעבוד תחת לחץ ובכך פחות להנות מהדרך עצמה ויותר מהתוצר עצמו. 
עוד מסקנה היא שחוות דעתם של אנשים חשובה לי מאוד, ולכן להמשיך ולהתייעץ עם אנשים שסביבי גם אנשים שזה המומחיות שלהם ובייחוד עם מורתי טלי וחברי למגמה כי זה עזר וקידם אותי מאוד.
אני מסכמת את העבודה על הפרויקט הזה כאתגר גם אישי עבורי בהתעסקות בנושא שכל כך הרבה שנים היה לי קשה לגעת בו ולבחון אותו וגם כאתגר מעשי בו הייתי צריכה להתגבר על המבוכה של להיכנס לבתים של אנשים ולצלם אותם וגם על התמודדות עם תנאים לפעמים פחות נוחים הסט צילום.
אני לוקחת איתי לשנה הבאה את כל המסקנות גם המעשיות של ההתעסקות במצלמה עצמה, שלמדתי המון במהלך התפעול שלה במהלך הצילומים השונים וגם אני לוקחת איתי את הרצון הגדול להנות אף יותר מפרויקט הגמר הבא שלי בשנה הבאה כי הבנתי שברגע שהנושא מתאים לי וחשוב לי אפשר להנות מאוד ביצירתו.

כמה פעמיים כבר בבית ספר ניתנת לי האופציה להנות כל כך מ״בגרות״...